הדימוי העצמי Self Esteem הוא התמונה המנטאלית שיש לכל אחד מאיתנו על עצמו. זאת לא רק במובנים אובייקטיביים של משקל, גובה וצבע שיער, אלא גם כל פריט מידע אחר שהאדם אסף על עצמו במרוצת חייו, או בעקבות הניסיון שלו, או על ידי הפנמת שיפוטיות של אנשים אחרים סביבו.
הגדרה פשוטה של דימוי עצמי היא סביב השאלה הבאה – "מה לדעתך אנשים חושבים עליך", מה שמחזיר לאמירתו המפורסמת של קולי (Cooley) שהגה את תיאוריית ה"אני במראה": "אני לא מי שאני חושב שאני, ולא מה שאתה חושב שאני.
אני מה שאני חושב שאתה חושב שאני". דימוי עצמי מורכב אם כן משלושה היבטים: הדרך בה האדם רואה את עצמו, ההפנמה של הדרך בה אחרים רואים אותו, והדרך בה הוא תופס את ראייתו של האחר.
בתחום בריאות הנפש ישנן שתי אסכולות עיקריות של מחשבה שנוגעות לדימוי העצמי: אסכולה אחת גורסת כי הדימוי העצמי מושפע על ידי אירועים שהתרחשו בתחומים משמעותיים בחייו של האדם כגון עבודה, לימודים, זוגיות וכו'.
אסכולה שנייה גורסת כי הדימוי העצמי הוא זה שמעצב את האירועים האלה. במילים אחרות: האם זוגיות מתאימה מעלה את הדימוי העצמי, או שמא דימוי עצמי חיובי מסייע למציאת ויצירת זוגיות מתאימה?
קיראו בהרחבה על: זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה
הבסיס לאסכולות אלו טמון בשאלה הפסיכולוגית הבסיסית: מה משפיע על האדם יותר – תורשה או סביבה? האם הדימוי העצמי שלנו מולד, חלק מהמזג הכללי שלנו, או שמא הוא נרכש באמצעות אירועים שהתרחשו בסביבתנו? כנראה שהתשובה טמונה איפשהו באמצע, ולמרות שנולדנו עם יכולת מסוימת לדימוי עצמי היא מושפעת מאירועי חיינו ומהדרך בה דמויות משמעותיות התייחסו אלינו.
לא משנה כיצד הוא נוצר, ברור כיום כי לדימוי העצמי ישנה השפעה על האושר של האדם, ואדם מאושר ושמח משפיע גם על הסביבה שלו. אנשים שמקרינים דימוי עצמי חיובי מצטיירים באופן כללי בעיני אנשים אחרים כחיוביים יותר. אך גם זאת בתנאי אחד – בתנאי שהדימוי העצמי שלהם ריאליסטי.
דימוי עצמי לא ריאליסטי, בין אם הוא גבוה או נמוך, יכול להוות חיסרון ולהוות דווקא גורם רתיעה. מודעות עצמית וביקורת עצמית הם חלק חשוב מהיכולת שלנו כבני אדם להשתנות ולהתפתח. אדם שאין לו ביקורת עצמית ימצא את עצמו מהר מאוד נותר מאחור.
ליחצו ותדעו הכל על: ביופידבק
ישנו לעתים בלבול בין דימוי עצמי למושגים כגון הערכה עצמית וביטחון עצמי. הערכה עצמית מתייחסת לדרך בה האדם מעריך את סך הערך שלו, בעיקר בהתייחס למה שהוא מאמין לגבי עצמו וכיצד הוא מרגיש לגבי זה. זה יכול להיות בהתייחס להיבט אחד של האישיות, או בהתייחס להיבט גלובלי שלה.
הערכה עצמית תתייחס לדוגמה למושג של דימוי גוף: "אני שמנה ומרגישה רע לגבי זה", בעוד שדימוי עצמי יכלול תחושה של ידיעה של האדם לעומת ידיעה של אחרים: "הוא אומר שאני נראית טוב אבל אני יודעת שאני נראית עייפה ומקומטת".
מומלץ לקרוא על: הפרעות אכילה
ביטחון עצמי לעומת זאת הוא יכולתו של האדם לסמוך על כושר השיפוט שלו, על יכולותיו, על כוחו וכו'. לעתים ישנו ביטחון עצמי מופרז, כשהאדם מעריך יתר על המידה מיומנויות אלו. תכונה אחת של ביטחון עצמי היא כי ניסיון חיובי מעלה אותו.
זאת בניגוד לדימוי עצמי שאינו משתנה כל כך בקלות. לדוגמה קשיים במציאת עבודה יורידו את הביטחון העצמי, בעוד שקבלה לעבודה במשרות שונות יעלו אותו.
לעומת זאת במקרה של דימוי עצמי אי קבלה לעבודה יכולה לאשש לאדם כי הוא אכן אינו שווה דבר בעוד שקבלה לעבודה לא תשנה את התחושה הבסיסית הזו, או להפך.
דימוי עצמי נמוך עשוי להיות תוצאה של קיטונות ביקורת שהאדם קיבל בילדותו אשר הובילו לפגיעה בדרך בה הוא רואה את עצמו. ילדים הם בעיקר פגיעים בפני ביקורת שלילית מדמויות סמכותיות משום שהם עדיין לא מסוגלים להעריך אם הביקורת היא נכונה או לא, ומדוע האדם שמולם משמיע אותה. אך פגיעה בדימוי העצמי לא תמיד נערכת בידי אנשים אחרים. לעתים האדם נאמר כי הוא יפה ומוצלח אך לא יכול לראות את זה בעצמו.
טיפול פסיכולוגי הוכח כיעיל בחיזוק הדימוי העצמי של האדם. באמצעות מודעות והבנה מהו הדימוי העצמי ומדוע הוא התהווה כפי שהתהווה, ניתן להתחיל ליצור את השינוי.
לחצו לקריאה נוספת בנושא הפרעות אישיות