- בריאות הנפש
- פסיכולוגיה
- פסיכיאטריה
- הפרעות ובעיות
- ילדים ונוער
- זכויות ותמיכה
- אינדקס מטפלים
- לקסיקון מקצועי
- תרופות
- הזכויות שלך
הלם קרב הוא סוג ספציפי של הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) המופיע כתגובה לאירוע טראומתי שהתרחש לחייל בזמן פעילות צבאית או בזמן מלחמה.
למעשה, הלם קרב הוא הצורה הראשונה של מה שידוע כיום כהפרעת דחק פוסט טראמתית, ובמשך תקופה ארוכה חשבו שרק חיילים סובלים ממנה. זאת משום שהיא התגלתה לראשונה במאה ה-19, כשרופאים צבאיים זיהו תשישות מוגברת בקרב החיילים לאחר תלאות הקרב.
תגובה טראומתית מתרחשת כשיש איום על חיי האדם או על חיי אנשים שנמצאים בסביבתו, וככלל כשקיימים חוסר שליטה על הנסיבות וחוסר וודאות לגבי העתיד להתרחש. מצבים אלה נפוצים מאוד בזמן מלחמה, ולכן אין תמה כי בין 10-15% מהנפגעים במלחמה לוקים בהלם קרב, כלומר בפגיעה נפשית. בישראל לבד מוכרים כיום כ-4,000 נפגעים.
בישראל השירות הצבאי הוא שירות חובה, ומעצם היותו כזה נגזלת יכולת הבחירה של האדם בשלב קריטי בחייו, בו הוא מסיים את גיל ההתבגרות ואמור לצאת לעצמאות. המשמעת הנוקשה אינה מתאימה לכולם ועשויה להיות מלווה בקושי רב ובהתמודדות עם מצבים חדשים וזרים שאין האדם יכול לצפות אותם.
בישראל, מדינה רדופת מלחמות, ההתמודדות היא אף קשה כפליים משום שהיא מערבת איום ממשי לפגיעה ופציעה, כך שהחייל מאבד מתחושת השליטה שלו בכמה חזיתות מקבילות.
כמו כן, התנאים בהם נמצאים החיילים הם תנאים "מיוחדים", משום שהם מערבים מצב גופני קיצוני שאינו מופיע באזרחות: חוסר שינה ומאמץ גופני מתמשך עלולים לגרום לתשישות גופנית קשה, ולעתים חסכים במזון ובהיגיינה גם הם עשויים לפגוע בתפקוד.
כמו כן, ישנה השפעה למידה בה החייל מעוניין להיות במצב המלחמה, עד כמה הוא מזדהה עם מטרותיה ועד כמה הוא סומך על מפקדיו שינחו אותו בדרך הנכונה. כמובן שחייל שאינו מרגיש שייך לסיטואציה וסובל מתשישות פיזית נמצא בסיכון יתר ללקות בהפרעה.
יש הטוענים כי מאחר שהסטריאוטיפ הגברי והצבאי מצווה על החיילים להיות חזקים ולא להראות חולשה, הפגיעות והחשש העצומים שהם חשים עלולים להתפרץ ביתר שאת בגלל המאמצים להדחיקם.
הסימטופמים מערבים בתוכם היבטים פיזיים, נפשיים, והתנהגותיים. בהיבט הפיזי נראה תשישות ועוררות מוגברת, ואפילו שיתוקים, עיוורון ואלם. ברמה הרגשית נראה שינויי מצב רוח, דיכאון, תסמינים פסיכוטיים או התנהגויות של התכנסות וניתוק. ואילו ברמה ההתנהגותית אנו עשויים לראות אף התקפות או התנהגות תוקפנית.
ככלל, נפגעי הלם קרב משתייכים למשרד הביטחון, אשר דואג לכך שיקבלו טיפול מתאים. עם זאת, ישנם כמה מרכזים בישראל המתמחים בכך. לא רק בהיבט הצבאי אלא גם בעקבות פעולות טרור. בין ארגונים אלה ניתן למצוא את נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) ואת המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו-טראומה. מרכזים אלה מאפשרים מגוון רחב של טיפולים המותאמים לאוכלוסייה זו. תוכלו לקבל מידע נוסף בקריאה אודות זכויות ותמיכה.
בנוסף, ניתן למצוא טיפול בבתי חולים בהם ישנו דגש גם על טיפולים פסיכיאטריים, כגון שיבא תל-השומר, אשר מציע טיפולי ביו-פידבק למטופלי פוסט טראומה, וגם מרפאות שונות לבריאות הנפש אשר עובדות בשיתוף עם משרד הביטחון.
