הפרעות אכילה - Eating Disorders

הפרעות אכילה מאובחנות ברצון פתולוגי בהפחתת משקל והתעסקות כפייתית בצורת הגוף ובאכילה. לאדם הסובל מהפרעת אכילה דפוס אכילה שאינו בשליטתו ויש לו רגש כלפי אוכל, בדרך כלל רגש אמביוולנטי אחוז הנשים הסובל מהפרעות אכילה הוא גבוה בהרבה מאחוז הגברים. שתי הפרעות נפשיות השכיחות ביותר בתחום הפרעות האכילה הן אנורקסיה ובולימיה.

הפרעות אכילה - גורמים וסיבות

•    התחום הגנטי ביולוגי - לפי מחקרים שנערכו בקרב חולי אנורקסיה ובולימיה ישנה שכיחות גבוהה יותר במשפחתם של אנשים בעלי נטייה להתמכרויות ב17% מכלל האוכלוסייה.

•    התחום החברתי תרבותי - בחברות מערביות האופנה מונהגת על ידי תרבות של רזון. משדרים שרזה הוא מצליח, אדם טוב והישגי.

•    התחום הפסיכולוגי - ישנן תיאוריות רבות שסבירות את הפגיעה בעצמי בעזרת הפרעות אכילה. פגיעה בעצמי, בדימוי העצמי, בד"כ בא במתאם גבוה עם דיכאון.

דרכי טיפול והתמודדות עם ההפרעה

הטיפול משלב יעוץ של פסיכותרפיה ודיאטנית. קודם כל יש לשמור על החולה מפני הידרדרות פיזית. במישור הפסיכולוגי יש צורך להבין את הקונפליקטים, הסיבות שמאחורי דפוס האכילה ולנסות למצוא דרכים אחרות להתמודד עם הקשיים.

אנורקסיה נרבוזה - Anorexia nervosa

המחלה מתחילה בד"כ בין גילאי 10 ועד 30, שיא המחלה הוא בגילאי 16-17. התנהגות אופיינית לאנורקטית מכוונת למשקל כאשר כל הסימפטומים נעשים בסתר.

את איבוד המשקל הן עושות בדרך של הפחתה דרסטית כמו כדורים, משלשלים, הקאות וכל דבר שירוקן אותן מהאוכל שהן אכלו.

מטרת החולה באנורקסיה היא להימנע מלאכול (במידה ויאכלו עם אחרים הן ימשכו את הזמן כדי שלא ישימו לב כמה הן אוכלות, יחתכו את האוכל לחתיכות קטנות וביסים קטנים). כל זאת תוך כדי הגברת פעילות במטרה לשרוף קלוריות.

החולה באנורקסיה מתעסקת באוכל כל הזמן, היא מודדת אותו, מודדת את המשקל גוף. כמו כן, היא בעלת בוחן מציאות מעוות, לדוגמא היא תביט במראה ותראה את עצמה שמנה. עם הירידה במשקל מתחילה הסתגרות חברתית, חוסר אנרגיה, ידיים ורגליים קרות, אי שקט, עצבנות והתפרצויות זעם. אצל נשים ונערות יש הפסקת וסת.

חלק מהחולים באנורקסיה כבר לא יכולים להשתלט על אי האכילה וחלק יחזרו לאכול בהתקפי בהמיות שיגרמו לרגשות אשם שיובילו להקאות (אנורקסיה- בולימיה).

בולימיה נרבוזה - Bulimia Nervosa

בולימיה מתפרסת בד"כ בין גילאי 15-60 כאשר השיא הוא בגילאי 15-16. לרוב הלוקים במחלה ישנה נטייה להשמנה.

המחלה מתחילה בתקופה מאוד קצרה של אנורקסיה אך מהר מאוד קשה לחולה לשלוט באי האכילה ויש לה דחף לרעב והיא אוכלת כמות גדולה של פחמימות. האכילה היא בלתי נשלטת, ישנה התרפקות על האוכל והרגשה של שחרור ורגיעה בזמן האכילה. לאחר כמה דקות של רגיעה היא חשה רגשות אשמה ופחד מהשמנה דבר שמוביל אותה להקאה יזומה וצום.

ההקאות היזומות והתקפי הזלילה אינן מציינות רק חולשה של בריאות הנפש, הן מובילות לאלמנטים פיזיולוגיים מוגדרים: חולשה, בלוטות מודלקות, סחרחורת, הקאות דם, דימום רקטלי, בעיות שינה וכאב גרון, קצב לב לא סדיר, אי יציבות במשקל הגוף, שינויים במצב הרוח, דיכאון והערכה עצמית המוגדרת על ידי המשקל.

בשונה מהאנורקטית, הבולימית מודעת יותר לבעיה שלה וברוב המקרים היא אינה פונה לטיפול מפני שהיא פוחדת לאבד את האופציה לאכול בלי להשמין.