הפרעות נפשיות - בין הגדרה קלינית לסכנת חיים

הפרעה נפשית בבסיס הגדרתה היא תבנית התנהגותית הפוגמת בתפקוד היומיומי ומלווה בסבל ובחשש לפגיעות מתמשכות ולמוות. ואולם ישנה הבחנה המסווגת הפרעות נפשיות זמניות לחוד וכרוניות לחוד. הפרעות נפשיות זמניות יכולות להיות מנת חלקם של רובנו ככולנו, והן אינן מחייבות התערבות טיפולית או אבחון רפואי, המתחייבים במקרים של הפרעות נפשיות כרוניות - מתמשכות.

הפרעות נפשיות זמניות הן למעשה תגובות החורגות מטווח התגובה ה"נורמלי" שלנו, במצבים של מחסומים הנגרמים על ידי לחצים ממינים שונים – חברתיים-סביבתיים, פיזיים-אישיים, מנטליים-אישיים וכך הלאה. מהם המחסומים הללו? הם החיץ בינינו לבין ביצוע מטרה מסוימת או הגשמת משאת-לב, וחיץ זה הוא שמוביל ליצירת עקה, סטרס.

העקה מולידה אצלנו תחושות תסכול, רגשות-נחיתות ואי-יכולת או מוטיבציה לבצע פעולה הקשורה לתחום המתח שנגזר עלינו. אולם כאשר אנחנו "בריאים" – אנו מתמודדים עם מצבים אלו וחוזרים לשגרה לאחר תקופת הלחץ וההתנהגות החד-פעמית שיכולה להגזר ממנה כמו חוסר תפקוד או דיכאון זמני.

כאשר אנו נכפפים למצבור של מצבי עקה, המערכת המנטלית שלנו נחלשת ואנו עשויים להדרדר למצב של אי-תפקוד (מצב דיספונקציונלי) גורף וסכנה לפיתוח הפרעה נפשית.

זהו אפוא אחד ההסברים להופעתן של הפרעות נפשיות כרוניות, בהקשר של מצבי מחסום ועקה, כלומר מצבים שיכולים להיות אורגניים (שמקורם במוח ובמצב פיזי) אך גם סביבתיים חיצוניים.

הפרעה נפשית - הגדרה התלויה במרכיב האורגני

אולם כיום נהוג להגדיר הפרעות נפשיות ככאלה שביסוד כולן עומד מרכיב אורגני. שופר למגמה תפישתית זו הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בהוצאת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ספר ה-DSM) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) המקובל היום על פי רוב בקהילה הפסיכיאטרית העולמית.

לא רק שספר זה משמש לאבחנות בסיס של הפרעות נפשיות מסוגים שונים ולבעל-כוח ביצירת חדשות, אבחנותיו גם משמשות את חברות הביטוח בניסוח הפוליסות שלהן.

ראוי לציין כי הפרעות נפשיות הן דפוסים המתקיימים באחוז מועט בכלל האוכלוסייה. דפוסים אלה מייצגים טווח התנהגויות אבנורמליות (שאינן נורמליות בהגדרה קלינית וחברתית) שפוגעות בחירותו הבסיסית של האדם, כשמטרתה של הפסיכיאטריה המאבחנת היא לסייע לו.

חלוקה להפרעות נפשיות ולמחלות נפש

ההפרעות הנפשיות מסווגות להפרעות ולמחלות: ההפרעות הן תחום מחקר משתנה יחסית ולכן עצם הגדרתן נתונה לשינוי ומושפעת מנורמות תקופתיות. מחלות לעומת זה הן מצבים הנחשבים חמורים כאשר אבחונן הוא חד-משמעי והטיפול בהן ידוע, קבוע ומעוגן במחקר.

הגדרתן של הפרעות נפשיות אפוא איננו חד משמעי ולמרות קיומן של אי-אלו הפרעות קשות המחייבות טיפול, יש לשים את הדעת על כך שאבחונים מסויימים הם נגזרי תרבות וכן על כך שהעדכון הקליני של הפרעות נפשיות מצוי בהתפתחות דינמית מתמדת.

הפרעות נפשיות הדורשות התערבות וטיפול הן אם-כן כאלה שבבירור מהוות פגיעה עבור הפרט וסביבתו. הפרעות אלה נעות מן הדיכאון בגווניו השונים ועד לסוגים חריפים של סכיזופרניה והפרעות סומטופורמיות (הפרעות תפישתיות-גופניות).

סכיזופרניה פרנואידית לדוגמא כוללת מחשבות שווא בלתי-מרפות של רדיפה, כך שהנפגע מרגיש באופן לא-רציונלי שתוקפים אותו וזוממים נגדו, מה שמוליד אצלו חרדה מתמדת, אימה מן הסביבה וחוסר עקיבות תפקודי שבסופו של דבר עשוי להתפתח גם לשיגעון.

הפרעות קשות אחרות המחייבות התערבות וטיפול הן הפרעות אכילה - אכן, הפרעות אכילה גם הן נחשבות הפרעות נפשיות - יש להן דפוסים קבועים, הן מאופיינות בפגיעה פיזית ונפשית קשה, אי-תפקוד ואף סכנת-חיים.

הפרעות אכילה מוכרות בתחום בריאות הנפש הינן אנורקסיה ובולימיה, כאשר השנייה נפוצה בהרבה ובאופן אירוני גם קשה לעיתים לאתרה – משום שתסמיניה, בניגוד לתפישה הרווחת, הם לא רק הקאות כי אם שימוש בחומרים משלשלים/משתנים, חוקנים, פעילות גופנית אינטנסיבית וצום ארוך בלתי-מבוקר.

משום שמעריכים שהרקע הפיזיולוגי הקשור להפרעה הוא פגיעה בתפקוד של המוליך העצבי סרוטונין, התרופות הטיפוליות מעלות את רמתו במוח (תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת SSRI). לקריאה נוספת: מילון תרופות פסיכיאטריות.

הפרעות נפשיות אחרות יכולות להיות הפרעות הקשורות בתפקוד או העדפה מיניים – החל מגירוי מהצצה (וויריזם) ועד לגילוי עריות, פדופיליה או זואופיליה. אלה כוללות סכנה אפשרית ומוחשית לסביבה, מלבד אפשרות הפגיעה הנפשית המתמשכת, ועל כן מחייבות התערבות קלינית של פסיכולוג או פסיכיאטר.