|
הרשמה למידעון
|
|
'קולות - העצמה לצרכנים בבריאות הנפש'
אנו מתנצלים, אך אין אפשרות לתת מענה טלפוני במסגרת הפרוייקט. הנכם מוזמנים ליצור קשר באמצעות הטופס ליצירת קשר או הדואר האלקטרוני
|
|
|
|
ראשי /
מדריך מאמרים ומידע /
מאמרים /
סטיגמה
|
|
תפיסות מוטעות לגבי מחלות נפשיות
ארגון בריאות הנפש של אזור נוקסוויל (מתורגם ע"י מתמודדת, עבור אתר 'קולות - לצרכני בריאות הנפש')
באופן סטריאוטיפי, מחלות נפש מעלות אסוציאציות של חסר-הבית המצונף בסמטה שמדבר לעצמו, האישה מהטלוויזיה שהיו לה 16 אישויות וה"מטורף" הרצחני שמראים לנו בסרטים. מילים כמו "משוגע", "פסיכי", "מטורלל" ו"פסיכופט" הן שכיחות בשפה היומיומית שלנו.
אנשים מביטים בעצמם ואומרים, "זה לעולם לא יקרה לי. אני לא משוגע. באתי ממשפחה טובה". או "מחלת נפש לא משפיעה עליי. זו הבעיה של מישהו אחר".
האמת היא שאחת מכל ארבע משפחות באמריקה מושפעת ממחלת נפש. בכל חצי שנה, בערך 27 מליון מבוגרים בארה"ב סובלים מהפרעה נפשית כזו או אחרת שיש לה שם וניתנת לאבחון. המידע הקיים מראה כי לפחות 12 אחוזים, שהם 7 וחצי מליון, מילדי ארה"ב סובלים מבעיות רגשיות או אחרות הדורשות
טיפול נפשי. הסטטיסטיקה הזו הופכת את מחלות והפרעות הנפש לבעיה של כולנו.
הממצאים האחרונים מראים על כך שההוצאות הכוללות עבור טיפול בבריאות הנפש בארה"ב נעות בין 19.4 ל24.1- מיליארד דולר. אבל העלות שהנה אולי הגבוהה ביותר היא הרגשית, זו שמשלמים האנשים הפרטיים הסובלים ממחלות נפשיות ומנודים ע"י החברה, אלה שאינם מצליחים למצוא עבודה או דיור הולם, ונושאים תמיד את התווית של מחלתם.
הסטיגמה לגבי מחלות הנפש באה מתוך פחד מהלא מוכר, ומתוך מערכת אמונות מוטעות, שנובעות מחוסר מודעות וחוסר הבנה. המידע שכאן נועד להעלות את המודעות הזו ולנתץ כמה מהאמונות השגויות והסטריאוטיפים, וכן לספק מספר עובדות על מחלות נפש ועל האנשים הסובלים מהן.
תפיסות מוטעות לגבי מחלות נפש
"אנשים עם מחלות נפש הם חשוכי מרפא".
מציאות: מחלות נפש הן ניתנות לטיפול, וחלק מהאנשים הסובלים מהן יכולים להבריא ואכן מבריאים. יש להביט במחלות נפש באותו אופן בו אנחנו מביטים על מחלות גופניות. בדיוק כמו סרטן ומחלות לב, אנחנו יודעים שלמחלות נפש רבות יש סיבות חד משמעיות ושהן דורשות טיפול. כשטיפול ניתן והוא נגיש, ניתן לצפות לשיפור ו/או החלמה שיאפשרו לאדם
לחזור אל הקהילה ולנהל חיים נורמאליים.
לרוע המזל, דעות קדומות מונעות מאנשים שהחלימו ממחלת נפש לעשות צעדים חשובים בכיוון של כניסה מחדש אל ה"מיניסטרים" של עבודות ומגורים. המכשול הזה חוסם את ניסיונם לנהל את חייהם באופן הכי רגיל ופורה שאפשר.
"כל האנשים שיש להם מחלות נפש הם אלימים ומסוכנים לחברה".
מציאות: אנשים עם מחלות נפש אינם מהווים איום לפשע יותר מכל אדם אחר באוכלוסייה הכללית. אנשים שהחלימו ממחלת נפש וחוזרים אל הקהילה עשויים לסבול יותר מחרדה, ביישנות ופאסיביות, ויותר סביר שיהוו קורבן לפשע אלים - מאשר מבצעיו.
במחקר שבו נצפו 20,000 איש שקיבלו טיפול למחלת נפש במשך 18 חודשים לאחר שחרורם מבתי החולים, נתגלה כי רק 33 איש מתוכם נעצרו על פשעים שכללו אלימות. בבחינה מדוקדקת יותר של אותם 33 איש, התגלה שכמעט לכולם היה תיק פלילי עוד לפני שאושפזו. לאדם שטופל בבי"ח עקב מחלת נפש, אבל לא היה לו תיק פלילי, יש למעשה פחות סיכוי להיעצר על פשע מהאזרח הממוצע.
"אנשים שטופלו בשל מחלת נפש הם לא יציבים, ויכולים להתחיל 'להשתולל' בכל רגע".
מציאות: אצל מרבית האנשים שסובלים ממחלת נפש, יש סיכוי גדול יותר שיתכנסו בעצמם ויתרחקו ממגע חברתי מאשר שיתעמתו באגרסיביות עם אחרים. הפחד שהם 'ישתוללו' אינו מבוסס במציאות, ואינו סיבה תקפה למנוע מהם הזדמנויות תעסוקה, דיור או קשרי ידידות.
מומחים מציינים כי הידרדרות במצב נפשי מתחוללת בהדרגה, לא באופן פתאומי. אם רופאים, חברים, משפחה והאנשים הסובלים ממחלת הנפש בעצמם מודעים לסימני אזהרה מוקדמים, אפשר לגלות נסיגות במצב הנפשי ולטפל בהן כיאות לפני שהן הופכות רציניות.
"אנשים שקיבלו טיפול למחלת נפש הם עובדים גרועים".
מציאות: אנשים רבים שהחלימו ממחלת נפש הם עובדים מצוינים, שמעסיקים רבים מדווחים עליהם שהם דייקנים, ונעדרים מהעבודה פחות מהעובדים האחרים. הוכח כי אנשים שטופלו עבור מחלת נפש זהים פחות או יותר לאחרים מבחינת מוטיבציה, איכות עבודה ואורך הזמן בו הם מחזיקים
במשרה אחת.
עם זאת, חשוב להבין שמספר מהאנשים שטופלו עבור מחלת נפש יכולים לסבול מנסיגות במצבם שעלולות לגרום להם להפסיד זמן בעבודותיהם. אבל, בעזרת תכניות המאפשרות לוח זמנים ושעות עבודה גמישות שיתאימו לבעיות הפוטנציאליות הללו, אנשים עם מחלת נפש יכולים להיות עובדים יעילים ופורים. פשוט צריך לתת להם את ההזדמנות.
"אנשים שהחלימו ממחלת נפש מתאימים יותר לעבודות ברמה נמוכה, ולא לעמדות אחראיות".
מציאות: בדיוק כפי שהפוטנציאל לקריירה של אנשים אחרים תלוי בכישרונות, בניסיון, במוטיבציה ובכישורים האישיים שלהם, כך גם אצל אנשים עם מחלת נפש. קיימות דוגמאות רבות של אנשים מפורסמים שהחלימו ממחלות נפש והחזיקו במעמד גבוה ומוערך ובתפקיד אחראי, כולל הנשיא אברהם לינקולן והסופרת ווירג'יניה וולף. נדרש רק מעט עידוד לאלה שהחלימו ממחלת נפש כדי שיגשימו את מלוא הפוטנציאל שלהם.
סוגים של מחלות נפש
הצעד הראשון להבנת אדם עם מחלת נפש הוא להבין שמחלות נפש הן אכן מחלות, ושההתנהגות המרתיעה יכולה להיות יותר מכאיבה לאדם עצמו מאשר לכל אחד אחר. יש להבין שהתנהגות בעייתית ללא סיבה נראית לעין יכולה להיות התוצר של מחלה רגשית, ולא פגם באופי.
ישנן מספר דוגמאות להתנהגות בעייתית שאם היא נמשכת לאורך זמן, יכולה לרמוז שאדם נמצא בצרה רגשית. התנהגויות כאלה הן למשל: אגרסיביות, נטייה מוגזמת למצבי רוח, דאגה מוגזמת, חשדנות וחוסר אמון באחרים, אנוכיות ותאוות בצע, חוסר אונים ותלותיות, שליטה נמוכה ברגשות,
והיפוכונדריה. יש סוגים רבים של מחלות נפש, כולל:
דיכאון ומאניה-דפרסיה
דיכאון הנו הפרעה נפשית שיכולה לשבש באופן רציני את מצבי הרוח של האדם לתקופות זמן ארוכות. הסימפטומים כוללים: שינויים בתאבון ובדפוסי השינה, עייפות ואובדן אנרגיה, תחושות של חוסר ערך עצמי או רגשות אשם מוגזמים, חוסר יכולת להתרכז, ועיסוק מוגבר במוות. דיכאון
יכול לפגוע באנשים בכל הגילאים, מתינוקות עד לקשישים, ואם אינו מטופל, לעתים קרובות מוביל להתאבדות.
מאניה דפרסיה (הפרעה בי-פולארית) היא מחלת נפש המאופיינת בתנודות במצב הרוח בין תקופות של התעלות קיצונית לדיכאון חמור. בשלב המאני מופיעה התנהגות היפראקטיבית, חוסר שינה, עודף דיבור ודיבור מהיר.
סכיזופרניה
סכיזופרניה הנה מחלת נפש קשה יחסית, וממושכת במרבית המקרים, ואם אינה מטופלת, היא עשויה לפגוע ביכולת האדם לתפקד באופן נורמטיבי במשפחה, מקום העבודה או בקהילה. הסימפטומים כוללים: הזיות, דלוזיות, או אמונה מוטעית שאי אפשר לתקן בעזרת הגיון, ושיבושים בחשיבה. אדם הסובל מסכיזופרניה עלול לדבר באופן בלתי מובן, או כמעט שלא לדבר כלל; יכולות להיות לו תגובות רגשיות בלתי הולמות, מצב רגשי "שטוח" עם מעט או שום תגובה רגשית, או תקופות ארוכות של התעלות או דיכאון.
הפרעות חרדה
קיימים שלושה סוגים עיקריים של הפרעות חרדה: פוביות, הפרעות פאניקה והפרעות מהסוג הטורדני-כפייתי (אובססיות). אנשים שסובלים מפוביות חשים אימה קיצונית או פחד כשהם עומדים בפני מצב מסוים (להיות במקום עמוס אנשים או לדבר בפומבי) או אובייקט מסוים (גשרים, חיות או
מקומות קטנים). פוביות יכולות למנוע מהסובל מהן לנהל חיים נורמליים, משום שהאדם משנה את פעילותו היומיומית כדי להימנע מהמצבים או האובייקטים הללו.
הפרעות פאניקה מאופיינות בתחושה פתאומית ועזה של אימה ופחד ללא סיבה נראית לעין. בעת התקף פאניקה, קצב ליבו של האדם מואץ, נשימתו נעשית מהירה, והוא סובל מהזעה וסחרחורת.
אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית מנסים להתמודד עם חרדה על ידי קישורה למחשבות חוזרות ונשנות ולא רצויות או התנהגות טקסית שיוצאת מכלל שליטה, כגון רחיצת ידיים בלתי פוסקת או איסוף אשפה.
הפרעות אכילה, אנורקסיה נרבוזה ובולימיה הן מחלות רציניות ומסכנות-חיים. אנורקסיה היא הרעבה עצמית, שנובעת מדימוי גוף מעוות הגורם לדחייה מאוכל. בולימיה היא מחזור של בולמוס (אכילת כמויות גדולות של מזון) וטיהור (על ידי הקאה או שימוש במשלשלים). אנשים הסובלים מאנורקסיה ובולימיה עסוקים מאוד במזון, וחשים פחד לא הגיוני מלהיות שמנים. תשעים אחוז מכלל הסובלים מאנורקסיה ובולימיה הן נשים.
סטיגמה: חוסר מודעות והבנה
ללא ספק, קיימת סטיגמה ביחס לכל מי שסובל ממחלת נפש. הסטיגמה, או הדעה הקדומה הזו, מפרידה את האדם מאחרים וחושפת מיידית עבר שלא צריכה להיות לו השלכה על ההווה. הסטיגמה סביב אלה שסבלו בעבר או סובלים בהווה ממחלת נפש יכולה לגרום לשתיקות מביכות בשיחה,
אי-נעימות דביקה אצל אחרים, התייחסות זהירה ומרוחקת ולעתים קרובות גם אפליה גלויה.
האפליה כנגד אנשים שטופלו עבור מחלת נפש לובשת צורות רבות. אישה לא התקבלה לאוניברסיטה משום שכביכול לא עמדה בסטנדרטים לקבלה, אך לא קיבלה כל הסבר. גבר הגיש מועמדות לקבלת דיור מסובסד, אבל נאמר לו שלא היו דירות פנויות. מאוחר יותר הוא גילה ששתי דירות הושכרו
לאנשים אחרים שבועיים לאחר שהוא נדחה. אישה אחרת עבדה שישה חודשים כפקידת קבלה, אבל כשהסבירה למעסיקה שהיא מאבדת זמן מהעבודה בשל תרופה חדשה שהיא מקבלת למחלת נפש, היא פוטרה.
בעקבות האפליה הזו, אנשים שהחלימו ממחלת נפש נעזרים ב"כיסוי" פעמים רבות כדי לשמור את עברם בסוד כשהם פונים לקבלת עבודה. אם הם נשאלים האם הייתה להם פעם התמוטטות עצבים, הם עונים "לא". אם מעסיק פוטנציאלי שואל מדוע היה "חור" בתעסוקה שלהם, הם עונים, "הייתי
בנסיעות". אם הם סובלים מבעיה עם תרופה חדשה, הם מסבירים כי היא עבור סוכרת או בעיות בבלוטת התריס. רק לאחרונה הוסרו שאלות על עבר של התמוטטות עצבים מטפסים שחובה למלא בעת פניה לעבודה במגזר הממשלתי.
הסטיגמה סביב מחלות הנפש יכולה ללבוש גם צורה פחות ברורה. השטח הכי "עשיר", אך גם הכי קשה לתקן, הוא שפת היום-יום הכתובה והמדוברת. למרות שמרבית המונחים הסטיגמטיים הם בוטים, יש גם מגוון אמירות "מתונות". למשל, "לא נורמלי", "הוא השתגע", "פסיכי", "דפוק בראש",
"משוגע" ו"חסר לו בורג". אפילו השימוש במונח הכולל "חולה נפש" כדי לתאר אנשים עם מחלת נפש יכול להיות סטיגמטי, משום שהוא מקטלג אותם כחברים בקבוצה לא רצויה, מונע מהם את הזכות להיחשב לאינדיבידואלים, ואף מרמז שהם תמיד יהיו "חולי נפש".
התקשורת מהווה את התווה הגדולה ביותר להשמדת סטיגמה וקידום הבנה ציבורית רחבה יותר וחינוך בנוגע למחלות נפש, אבל היא גם לעתים קרובות העבריינית הגרועה ביותר בשימוש בשפה סטיגמטית והדגשת תפיסות מוטעות שליליות.
תכניות טוק-שואו וטלוויזיה בכלל מציגות לעתים קרובות כיסוי חד-צדדי ושלילי של תופעות לוואי פוטנציאליות ומזיקות של טיפולים מסוימים נגד מחלות נפש, אך אינן מציגות לציבור את הצד השני, ע"י הבאת טיפולים מוצלחים שעזרו לאלפי אנשים לנהל חיים רגילים. קומיקאים מפורסמים לועגים לאנשים עם מחלות נפש, ומשתמשים במוגבלויותיהם כמקור להומור חולני. חברות פרסום גדולות מציגות תמונות סטיגמטיות של אנשים עם מחלות נפש בתור גימיקים בפרסומות לכל מוצר, החל מאוכל ומכוניות וכלה במשחקי משפחה וצעצועים לילדים.
הדבר החשוב ביותר שנציגי התקשורת והציבור הרחב צריכים לזכור הוא שאנשים עם מחלות נפש הם בדיוק כמו כל אחד אחר. הם אינדיבידואלים שיש לשפוט אותם בהתבסס על תכונותיהם, לא ע"י המחלה ממנה הם סובלים והסטיגמה שמחוברת אליה.
המכשול היחיד עליו אנשים הסובלים ממחלות נפש צריכים להתגבר בדרכם להחלמה הוא זה שמציבים מולם מי שממשיכים להנציח את הסטיגמה, ע"י היצמדות לאמונות וסטריאוטיפים חסרי בסיס. כשאתה נעשה מודע בנוגע למחלות נפש, אתה יכול לתת לאדם שהחלים ממחלה כזו את הסיכוי להמשיך לנהל חיים רגילים ולחזור לקהילה כחבר יעיל ובעל בטחון עצמי, שיאפשר לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו.
חזרה למעלה
|
|
| |
|
