- בריאות הנפש
- פסיכולוגיה
- פסיכיאטריה
- הפרעות ובעיות
- ילדים ונוער
- זכויות ותמיכה
- אינדקס מטפלים
- לקסיקון מקצועי
- תרופות
- הזכויות שלך
הפסיכולוגיה, בשונה מפסיכיאטריה, הינה מדע חברתי, וככזו מטרתה המוצהרת היא לעמוד על החוקים העומדים ביסודה של ההתנהגות האנושית ותוך כך גם ביסוד זו של בעלי החיים - כשלעיתים היא גוזרת ומסיקה על התנהגותם של בני האדם מתוך זו של חיות אחרות בעלות מכנה משותף גנטי או נוירולוגי, כדוגמת עכברים וקופי-אדם.
הפסיכולוגיה אמנם עודנה שנויה במחלוקת בשאלת טבעה כדיציפלינה מדעית, אולם התפתחותו של ענף הפסיכולוגיה מבחינה הסטורית שינתה ללא ספק מקצה אל קצה את אופן ההסתכלות שלנו על העולם הנפשי האנושי.
מקור שמה ביוונית הוא מדע הנפש – פסיכה (נפש) ו-לוגוס (מדע, הגיון), וכשם שהמדע האמפירי בכללותו גוזר ומניח חוקים אודות העולם מתוך תצפיות, כך הפסיכולוגיה מניחה גישות תפישתיות ונבואיות לגבי התנהגות האדם בסביבתו.
בימינו הפסיכולוגיה מוכרת כתחום מחקרי וטיפולי נבדל - אך למעשה לא כך הדבר. בימים עברו אמנם כינוי החקירה הפסיכולוגית לא היה זהה לזה בהווה, אך הוגי האנושות חקרו ומצאו מניעים ואופנים קבועים להסבר מכלול ההתנהגות האנושית.
זרעה של התפתחות זו נולד עם התפתחותה של הפילוסופיה, ובעולם המערבי הייתה זו הפילוסופיה ביוון העתיקה, שבמסגרתה התוו ההוגים קווים מרכזיים לאפיונה של הנפש כמהות אוטונומית נפרדת מגופו של האדם, וחוט מרכזי בתפישה זו היה, ועודנו, כי מאחר והנפש קיימת בזכות עצמה ולה בחירות והשפעות על הגוף הפיזי, הרי שהיא איננה יכולה להיעלם אל האין ולכן היא בהכרח מוסיפה בהפלגתה הקוסמית אל מעבר לגוף האנושי לאחר מותו.
מן המאה השבע-עשרה ואילך ההסטוריה התוודעה לקולות שונים שהצביעו על הנפש לא כעל ישות רוחנית אוטונומית כי אם כחלק ממכלול מכאניסטי של המכונה המורכבת שהיא האדם, בדומה ליתר בעלי החיים ממלכת החי.
זרם תפישתי זה מכונה הזרם המטריאליסטי ולפיו אפשר להגדיר את ההתנהגות האנושית על פי עקרונות קוסמיים פיזיקליים היפים לתיאור העולם בכללותו. ייתכן והיה זה שלב מעבר הכרחי לתפישת הפסיכולוגיה של הנפש כאובייקט נחקר כפי שאנו מכירים אותה היום. הוגים חושבים בהתהוותו של תחום זה הם הפילוסוף רנה דקארט, פייר גסנדי, ג'וליאן דה למטרי ותומאס ויליס.
ועדיין, טרם כניסתה של המאה העשרים, הפסיכולוגיה עדיין נחשבה כתחום פילוסופי. הוגים חשובים שביססוה בתקופה המודרנית כתחום הקשור קשר ישיר במתודה מדעית הם גוסטב פכנר (ייסוד הפסיכופיזיקה), וילהם וונדט (ייסוד הסטרוקטורליזם), ויליאם ג'יימס (ייסוד הפונקציונליזם), פרנץ ברנטנו (חלוץ הפנומנולוגיה), מרטין היידגר (חלוץ האקסזיסטנציאליזם) וזיגמונד פרויד – שנחשב עד ימינו לאבי הפסיכואנליזה ולאבי הפסיכולוגיה המודרנית בכללותה, והפך לשם מזוהה לכל דבר עם ענף הפסיכולוגיה על מורכבותו האדירה.
מאז ומתמיד האנושות עסקה ברצון להסביר את הנפש ובפורקן שבשיח - הפסיכואנליזה של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בוודאי כיוונה את הזרקור לשיח האנליטי של הנפש בצורה ממוקדת וחדשנית, אך בני אדם משחר הוויתם מצאו את הקתרזיס וההבנה של נפשם באפוסים ובפילוסופיה, ברטוריקה ובאמנות.
הפסיכולוגיה הקלינית הטיפולית והפסיכואנליזה בפרט ניצבות אפוא כהמשך אורגני למאווים האנושיים של כל אדם ושל התרבויות כולן. לפני הפסיכואנליטיקאי פנינו לדבר עם הכומר, הרב או הבודהא. לפניהם פנינו אל השמאן או אל זקן השבט, ותמיד נעזרנו במורים או באמונה דתית כדי להסביר את נפשנו.
כיום על הפסיכולוג הקליני המודרני להוכיח את הכשרתו ואת נסיונו המקצועי כדי לטפל הלכה למעשה באנשים הבאים להתייעץ עימו. פסיכולוג בענף הקליני חייב בתואר ראשון בפסיכולוגיה ובתואר שני בהתמקדות מחקרית ובהתמחות של לפחות שנתיים. כלומר רק אחרי לפחות שבע שנים של לימודים, מחקר ופרקטיקה הפסיכולוג מורשה לעסוק בטיפול באופן עצמאי.
הפסיכולוגיה הקלינית מספקת לנו כלים להתמודדות עם משברים בחיינו ועם מחלות וכן הפרעות נפשיות. הפסיכולוגים מייעצים ליחידים, לזוגות, למשפחות, לארגונים ולמוסדות חינוכיים או כלכליים – הכל לפי הכשרתם הקונקרטית. באשר אנו במצוקה תפקודית, בשלבי התמכרויות גבוהים לחומרים או התנהגויות מסוכנות, בעלי נטיות הרסניות ואובדניות – אלו ועוד מצבים רבים אחרים הם כסימן אזהרה וגושפנקא להתייעצות מקצועית עם פסיכולוג קליני בעל ההכשרה לסייע לנו לעזור לעצמנו לכוון את חיינו בדרך בריאה – כפי שרצינו מאז ומעולם, חיים עם ולצד בריאות הנפש.
