פחד קהל - מהחרדות השכיחות ביותר

תאריך: 06/07/2014 15:09 מחבר: קולות לבריאות הנפש

פחד קהל, או חרדת קהל, הוא חרדה שכיחה בקרב האוכלוסייה הרחבה. זה למעשה כינוי עממי לסוגים שונים של הפרעות או חרדות הקשורות בתפישת הפעילות בפני קבוצה.

כאשר אנו מתכוונים לחרדה לדבר בפני קהל, אזי אנחנו מדברים למעשה על-אודות גלוסופוביה – חרדת דיבור בפני קבוצה כלשהי.

חרדה דומה שלעיתים משתמשים בשמה לציון פחד קהל, היא החרדה להופיע (perform) – פחד במה, הקרויה גם חרדת הופעה. זהו פחד להופיע בפני אנשים, בין אם מול מצלמה ובין אם מול קהל חי. פחד זה נחשב כסימפטום של גלוסופוביה.

גלוסופיה נמנית עם החרדות השכיחות ביותר, ולעיתים היא ביטוי מזערי בדפוס גדול יותר של חרדות פסיכולוגיות: פוביה חברתית או הפרעת חרדה חברתית.

אולם ברוב המקרים אנשים שחווים את הפחד אינם בעלי רקע של חרדות כלשהן. עם זאת, לעיתים אנשים הלוקים בפחד קהל באופן כרוני יאובחנו כבעלי פוביה חברתית, המלווה בחרדה גבוהה בכל סיטואציה חברתית שהיא.

לקריאה נוספת: התקפי פאניקה וחרדה

הספרות המחקרית מעריכה כי 95% מהדוברים בפני קהל חווים רמה כלשהי של חרדה, בין אם הם מנוסים בהופעה מול קהל ובין אם לאו. מכאן שפחד קהל יכול להתבטא בקרב אנשים מרקעים מגוונים מאוד, כמו גם בקרב שחקנים, מוזיקאים, פוליטיקאים וספורטאים.

מתי אנו חווים חרדת קהל וכיצד היא מתבטאת?

כשאנחנו מתכוננים לפני השתתפות בפעילות כלשהי הכוללת פרזנטציה, אנו עשויים לחוות חרדה גוברת רק מעצם המחשבה אודות הפעילות, לעיתים גם זמן רב לפני התאריך המיועד. חלקנו אף יעדיף להמנע מפעילויות הכרוכות בהופעה בפני קהל.

המחשבות המאפיינות את החרדה הן אלה:

- אנו מדמים בבירור אנשים משמעותיים או קרובים שעשויים לשפוט את הופעתנו
- אנו פוחדים מכשלון מוחץ
- אנו חווים חוסר וודאות לגבי האפשרות להצליח
- אנו מודעים בצורה מוגברת להופעתנו החיצונית

ומה קורה לנו בגוף?

חרדה היא תוצר של פחד או לחץ. ביטויה הגלויים הם קצב מואץ של פעימות הלב, רעד בגפיים, הסמקה, זיעה, בחילה, טיקים, ואף שלשול. ומדוע אנו חווים את התסמינים האלה? על כך אחראית מערכת העצבים הסימפתטית במערכת העצבים האוטונומית. זו מופעלת במצבי מתח ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה, בתהליך המוכר כ"תקוף או ברח".

בתהליך זה משוחרר עודף אדרנלין לזרם הדם, מתכווצים שרירי הצוואר והגב העליון, עמוד השדרה מתקער והגוף צונח לתנוחה עוברית. התנגדות לתנוחה הזאת מובילה לתחושת הרעידות בגפיים. הנשימה גוברת כדי לאזן את רמת החמצן שהוכנס לגוף בשל העלייה בלחץ הדם והגוף יתחמם ויזיע.

במצב זה אישונינו יתרחבו ויקשו עלינו את התצפית הקרובה אך הראייה למרחק תתחדד ולכן במצב זה אנו מודעים להבעות ולשפת הגוף של הקהל ביתר חריפות. אנו מרגישים תחושות של "פרפרים בבטן", בחילה ויובש מפני שמערכת העיכול משביתה את עצמה כדי לחסוך אנרגיה לתגובות חירום.

איך מתמודדים עם פחד קהל? השאלה התרופתית

טיפול תרופתי שנוי במחלוקת הוא באמצעות תרופה ממשפחת תרופות חוסמות בטא. תרופה זו מונעת את ההשפעה על מערכת העצבים הסימפתטית באמצעות חסימת האדרנלין העודף שגורם לאפקט של "תקוף או ברח".

קראו על: תרופות לחרדה

היא מכילה חומרים שנקשרים לקולטנים בלב, בריאות, במוח ובעורקים, המונעים מהם לקלוט את האדרנלין. כך נמנעת העלייה בלחץ הדם וקצב הלב נשמר תקין. ואולם תופעות לוואי כמו הזיות, סחרחורות, סיוטים ונמנמת מנעו מן התרופה להיות משווקת באופן גורף, וניתן להשיגה רק בהמלצת פסיכיאטר מוסמך ובמקרים חמורים.

טיפול התנהגותי קוגנטיבי

מבין הטיפולים הפסיכולוגיים, הטיפול ששיעורי ההצלחה שלו הם הגבוהים ביותר הוא הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי - CBT, המתאים גם לטיפול בחרדה חברתית קשה.

לחצו לקריאה בנושא: טיפול נפשי

הטיפול מלמד סיגול דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים ובו נחשף המטופל למצבים מאיימים חברתית כשהוא לומד בהדרגה להתמודד איתם. בצמוד לכך הוא לומד להפחית בהתנהגויות מגוננות שאליהן התרגל, דהיינו קודים פיזיים שמאחוריהם הוא מסתתר כדי לא להתמודד עם החרדה.

בתוך כך מדגיש המטפל בפני המטופל את הפער בין המודעות הגוברת שלו לאותות הפיזיים של גופו לבין מודעות הקהל אליהם, הפחותה בהרבה. גישה זו כוללת המרת הנחות לא-רציונליות במסקנות הגיוניות על טיב האדם, ועל החסרונות הטמונים בכולנו.

באופן זה מוקד היחס עובר מהמופיע אל הקהל, המאבד מעוצמתו בעיני המטופל. אנו לומדים להתרכז בהיבטים המהנים והחיוביים של ההופעה עצמה ובתוצאותיה הפרודוקטיביות.

קראו באתר בריאות הנפש על אבחון פסיכולוגי